מבחן פתע סקסי

וואו, 97!!! אני לא מאמין! אשכרה קיבלתי 97 ציון סופי בעבודת המחקר שהגשתי!!! כנראה שאני ממש טוב ולאו דווקא בלימודים. איך קיבלתי את הציון הזה? חחח, טוב, תראו, זה לא משהו שאפשר ללמוד… נולדים עם זה.
זאת השנה האחרונה שלי ללימודי התואר באוניברסיטה. אני חייב לקבל ציון גבוה במחקר כדי להתקבל לתואר שני במסלול המקוצר עם מילגת קיום. הייתי חייב להמר על הפרוייקט שהיא מעבירה. שמעתי שהיא מרצה קשוחה וממש כלבה כשמדובר בחלוקת ציונים. אין דבר כזה לקבל מעל ל-90. אבל לא הייתה לי בררה – לא היה מקום בקורסים האחרים ואני חייב להתפשר על ההרשמה המאוחרת הזו. המילואים האלו לא נפלו בזמן טוב השנה. הגעתי רבע שעה לפני שהשיעור הראשון התחיל. הנחתי בלוק כתיבה ועת על השולחן מולי. לא רוצה לפספס אף הערה ולעשות הכל כדי לעבור את ה-90. עם כל הסיפורים ששמעתי על המרצה הזו…. פרדי קרוגר קטן עליה. אני כבר מדמיין את דר' פרידמן בתור זקנה שלא קיבלה זין טוב עוד מתקופת הפלמ"ח. אבל מה לעשות – זה התיק שקיבלתי.

אבל לא… ראבק… אם היא לא הייתה נעמדת ליד הלוח ומתחילה להרצות הייתי בטוח שהיא אחת הסטודנטיות. היא צעירה בהרבה ממה שדמיינתי. אולי מבוגרת ממני ב-3-4 שנים. וואו… מי היה מאמין. היא נראית מעולה. שיער ג'ינג'י ארוך וחלק אסוף לאחור. עיניים ירוקות. עצמות לחיים גבוהות ופה חושני. היא לבושה שמרני, אני יכול לדמיין את החזה שלה, את הטוסיק המדהים הזה ואת הכוס הורוד… איך אפשר להתרכז כך? בסך הכל מה היא כבר ביקשה? שיגישו מטלות בזמן? אפשר לחשוב – מה כבר עשו ממנה…. אני לא יכול להתרכז ככה. אגש אליה אחרי השיעור להתחנף אולי זה יעזור לי בציון.

היא חילקה משימות להכנה לשיעור הבא ושחררה את הכיתה. ניגשתי אליה לבקש סיוע בבחירת נושא המחקר. "שעות הקבלה שלי הם בימי שלישי מ-8 עד 9 בערב" אמרה ושפתיה נעו בחושניות. אני לא חושב שהייתה מודעת לכך "אתה יכול להגיע לפגישה אישית או להתקשר לייעוץ ונראה איך אפשר להתקדם". מסרה כרטיס ביקור עם המספר במשרד ופנתה לצאת. אפילו ההליכה שלה, האופן בו הישבנים שלה זזו בחצאית הארוכה… אחח לתפוס אותם.
ברבע לתשע נכנסתי לבניין בו המשרד שלה נמצא. המקום היה שקט. אני מבין למה היא מעדיפה לעבוד דווקא בשעות האלו – השעות הטובות ביותר ביממה שייכות ללילה. עליתי לקומה השלישית והתחלתי לצעוד לכיוון המשרד שלה. חדר 312. הדלת הייתה מעט פתוחה ויכולתי לשמוע אותה מדברת בטלפון עם מישהו. נשמע כמו שיחה אישית. לא התכוונתי לצוטט אבל היא נשמעה נסערת. מדברת עם חברה שלה – מתברר שאתמול תפסה את בעלה עם אישה אחרת במיטה. אני לא מבין איך אפשר לא להסתפק בה? אני מעריץ את האישה הזו כמרצה, כאישה…

כשהיא נתקה את השיחה דפקתי קלות על הדלת.

"כן, אפשר להיכנס" אמרה דר' פרידמן. קולה מעט רעד.

נכנסתי למשרד, לא יודע למה לצפות. היא ישבה מאחורי שולחן העבודה שלה, מנסה להתרכז במבחנים שיש לפניה לבדיקה "בבקשה, שב" הביטה בי דרך משקפי הקריאה שלה "איך אני יכולה לעזור?”
התחלנו לדבר על כמה נושאים שחשבתי לדון בהם במחקר. הגשתי לה רשימה של מאמרים פוטנציאלים שיכולים לתמוך בתאוריה שלי ואפילו הצגתי מאמר שעברתי עליו לפני כן עם מרקר, מדגיש משפטי מפתח. אני חייב לעשות עליה רושם. התכופפתי לעברה ורכנו עליו ביחד – יכולתי להריח את הבושם שלה. אצבעותיי נגעו בכף ידה כבדרך אגב. דיברתי אליה בקול הסמכותי והגברי ביותר שיכולתי מבלי להגזים. היא הפנתה אליי את ראשה. לא יודע לסמן את הרגע, איך בדיוק הגענו לזה אבל דבר הוביל לדבר, שפתיים נשקו לשפתיים, ידיים אחזו בידיים, גוף נצמד לגוף. יכולתי להרגיש את הלשון שלה ממששת את פי, מוצצת, מלקקת. ידיה פרמו את כפתורי החולצה שלי.

לרגע ניערתי את עצמי, עצרתי והסתכלתי עליה. שנמשיך? הרי כל זאת היא המרצה שלי. אם היא רוצה להפסיק זוהי ההזדמנות שלה. היא כל כך סקסית…. וואו… אני מלטף אותה בעיניי מכף רגל ועד ראש. היא נעצה את מבטה בעיני, מכשפת. ידיה החלו לפתוח את כפתורי החולצה, חושפות חזה מדהים בחזיית תחרה. הכנסתי את ידיי מתחת לחצאית שלה ופשטתי את תחתוניה. הרמתי את החצאית… אחחח. הכוס הזה מהמם – כל כך ורוד וכל כך רטוב. השלולית מרטיבה את דפנות החצאית. היא הרימה רגל אחת על השולחן, רגל אחרת פיסקה לצד השני, חושפת את הכוס יותר. לא יכולתי לעצור את עצמי גם עם רציתי. הכנסתי את ראשי אל בין רגליה, מרחיב באצבעותיי את הכוס וחושף דגדגן נפוח ואדום שעורג ללשון רטובה וצמאה לטעם שלה. ליקקתי אותה בצמא, טועם את המיצים שלה. היא נאנחה בהנאה, חושפת שתי שורות שיניים לבנות, מושלמות. על שפתיה החושניות מרוח חיוך ועיניה עצומות, מתעמקות ומתמקדות בהנאה. אנחותיה הפכו לעמוקות יותר ויותר, מהירות, מדליקות אותי למצוץ לה את הדגדגן חזק, להחדיר לה אצבע לטוסיק ולהגביר את המהירות. אצבעותיה עברו בשערי, מצמידות בהתרגשות. זרם מיצים חזק מילא את פי ואת פניי. אנחה גדולה פרצה מפיה והיא עיגלה את גבה, מפנה אליי את החזה בחושניות שלא ראיתי מיימי.
הרמתי אותה על השולחן, מעיף מעליו את הניירות שמתפזרים על הרצפה. פתחתי את החגורה שלי. רגליה חיבקו את מותניי, הצמידו אותי אליה.

עיניי הביטו בה, שואלות. ידיה פתחו את רוכסן מכנסיי ואחזו בעדינות את הבייצים שלי. הזין שלי עמד כמו טיל. אני אוהב את זה כשהיא בשליטה. העברתי את הכיפה של הזין בחריץ שלה. הרטיבות מורגשת ומצפה לי שאבוא. נכנסתי אליה לאט ובעדינות, קודם עם הכיפה של הזין שלי ואז, נכנסתי לכוס שלה עם הזין שלי יותר עמוק ויותר עמוק, עד הסוף. עיניה התגלגלו בהנאה. ראשה נשען על כתפי ואצבעותיה אחזו בגבי בכל פעם שהכנסתי את הזין שלי לכוס שלה. השולחן נע לפי הקצב במרץ.
"עוד" לחשה באוזניי "כן… אחחח… תמשיך" קצב אנחותיה גבר יותר ויותר. היא הייתה באופוריה מטריפה, מלטפת במקביל את הביציים שלי באצבעותיה הענוגות. נשקתי לצווארה החושני, מוצץ אותו בחוזקה עד שהיא צעקה פעם נוספת ואני מרגיש אותה שוב משפריצה בחום, הפעם על הזין שלי שנמצא בתוכה. “כן מאמי" לחשתי "אל תפסיקי" החדרתי לתוכה שתי אצבעות וגרמתי לדגדגן שלה לרטוט עוד ועוד. ראשה נטה לאחור והיא המשיכה להשפריץ בטרוף. בידי השנייה שפשפתי את הזיין שלי לפי הקצב עד שהשפרצתי בין רגליה על השולחן את הנוזל החם שלי. אוחחח זה כל כך מדליק.

כך זה נמשך לאורך כל השנה. אני הגעתי לשעת הקבלה שלה בימי שלישי 10 דקות לפני 9 בערב, מביא איתי מאמרים וספרים כדי ליצור את הרושם שמדובר בביקור תמים. והיא… היא כבר דאגה שהאוניברסיטה תספק לה שולחן יותר יציב כי איכשהו הרגל שלו נשברה. את מנורת השולחן שנשברה היא לא יכלה להסביר אז העדיפה לקנות חדש מכיסה. אבל הציון באמת הפתיע אותי. ההיסטוריה הוכיחה שמעולם לא נתנה לאחד מהסטודנטים שלה ציון העולה על 90.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *